הדימויים המופיעים בסדרה "אתרים פלסטיים"*(מכתשים, חורים ביער עבות, גומות, בורות, בולענים ועוד) לקוחים מתחום הטבע והמדעים, ומתחום האמנות, כאזכורים של יצירות אמנות שונות. סדרה זו עוסקת במושג הקריסה והכשל המערכתי, וממשיכה את הסדרה הקודמת "על השכחה" שעסקה בשכחה ובאובדן, ובהקבלה בין  תופעות / אסונות טבע שונים כמו רעידות אדמה, מכתשים ובולענים, לבין תהליכים נוירולוגיים הגורמים לאסונות אנושיים כניוון, מחלה ושכחה. העבודות שבסדרה "אתרים פלסטיים" מציבות את דימוי החור/בור בהופעותיו השונות, כדימוי תודעתי, המסמל קריסה, וכמו מקפיא רגע של מצב מסוים. העבודות מעוררות שאלות על ה'לפני' וה'אחרי', על מה שאנחנו לא רואים ויכולים רק לשער או לדמיין. זה מצב בו האסון קיים כנתון, והשאלות העולות ממנו קשורות ליכולת ההסתגלות שלנו להתמודד עם תוצאות ידועות ולא ידועות.

 

*זהו מונח הלקוח מתחום הנוירולוגיה ומתייחס לפלסטיות של מערכת העצבים המאפשרת לה להתאים את פעילותה לשינויים בתנאים על סמך ניסיון קודם. במערכת העצבים קיימים אזורים המהווים אתרים פלסטיים, שינוי בפעולה של אתרים אלו יגרום לשינוי בפעילות של כל המערכת‏.