על העבודה שלי

נקודת המוצא לעבודה שלי היא חשיבה חוקרת. העבודה נובעת מהרצון לעבד מחשבות ותפיסת עולם דרך דימויים ויזואליים וטקסטואלים, כלומר דרך כתיבה וציור. אני עוסקת בבניית שפה חזותית-חומרית-מושגית המורכבת מניגודים. המעבר מן המושג אל הדימוי הוא ציר מרכזי בעבודתי.

התכנים שמעסיקים אותי מעוגנים בחלל ציורי חומרי מופשט, אך במקביל מתגלמים בטקסטים שאני כותבת ובדימויים פיגורטיביים-סמליים. הדימוי מעשיר את המושג בזיכרונות, חוויות ואסוציאציות, ואילו המושג מכוון, מחדד ומעצב את הדימוי. זהו מפגש של יסודות הפוכים, המשלימים זה את זה ושקולים בחשיבותם.

אני משתמשת במדיות רבות. תהליך העבודה הרובדי, כולל עיבוד חומרים, טכניקות וטקסטים. הציור יכול להיות צבעוני, או מונו כרומטי. לרישום (עבודת הקו - מצויר, כתוב או חרוט) יש מקום משמעותי בעבודותיי. העבודה שלי נבנית לעיתים מחומרים לא מסורתיים כמו חול, אדמה, אבקות שפכטל, נסורת, אלמנטים צמחיים ועוד. החומריות המורכבת שנבנית בשכבות, נוצרת דרך פעולות של הטבעה, חריטה, העמסה, כיסוי, הדבקה, קריעה, חיתוך, חשיפה, פציעה..... בזמן הציור, אני מכסה, מוחקת וגורעת תוך הותרת שרידים, עדויות קרועות, חלקיות, למה שהיה נוכח ואיננו עוד. העדויות האלה קוראות להתחלה מחודשת של חיפוש. כך נוצרת מחזוריות מעגלית בתהליך היצירה הנעה מבנייה להרס וחוזר חלילה. אני נוקטת מהלך של יצירת גוף, כדי לתת לעבודותיי ”נוכחות ממשית". הגוף של העבודות מנכיח את עצמו באופן אובייקטיבי, כאומר "הנני כאן", כך שהקרבה הגופנית לעבודה ברת המישוש, והבחינה המדוקדקת שלה באמצעות המבט יוצרים פוטנציאל גדול לאינטימיות.

עבודותיי נוצרות בסדרות שונות סביב נושאים תמטיים. העבודה בסדרה נובעת מתפיסה אידיאית. היא מאפשרת בדיקה של הדיאלקטיקה שבין המושג לדימוי. לדימויים ולצורות אין סוף מוגדר ומוחלט, כך שעל ידי ייצוגם מזוויות ראיה שונות ולאורך זמן, נוצר 'משך' מושגי ומוחשי נושא משמעות מצטברת של שפה אמנותית אישית, ושל תוכן/הגות. עוד משותף לסדרות הוא העבודה עם החומר. החומר, באשר הוא, מחדד את המושג ומטפל בו כל פעם מזויות אחרות, באופן אחר ודרך דימויים שונים. העבודה עם החומר משתנה בעקבות ההתבוננות והטיפול במושג מהיבט אחר. הדימויים תמיד נושאים משמעות מושגית המלווה לעיתים במשחקי מילים ובאסוציאציות מילוליות.

סדרות מרכזיות לאורך השנים הן: "שטח מעבר", עבודות בעיקר מונוכרומטיות לבנות תבליטיות, העוסקת בגישור בין תרבויות ושפות, ובמצבים בהם מתקיימת דואליות של חיבור והפרדה, ניתוק והתמזגות. "ספריות", עיבוד צילומי-ציורי-חומרי בשילוב עם טקסטים וקולאז', של הספריות בבית הורי המסמלות זהות אישית ומורשת תרבותית. הסדרות "על השכחה", "אתרים פלסטיים" ו"שיבושים בזמן ובמקום", עבודות חומר, צבע ורישום העוסקות בשכחה ובאובדן זהות בין היתר דרך הקבלה בין אסונות טבע כגון רעידות אדמה וצונאמי, לאסונות אנושיים של הגוף והנפש כשכחה ודמנציה. "סוד הגוף", עבודות שמן צבעוניות, קולאז', רישום ומדיה דיגיטלית, עוסקות בזהות מול זרות, בגבולות מטושטשים בין הפרטי לציבורי, או בין האינטימיות לניכור, דרך ציטוטים (מיצירות דגה, רמברנדט וסזאן) של דימויי נשים רוחצות.  "מפות", "שברים", עבודות קולאז', רישום, חומר, צבע, ומדיה דיגיטלית, המטפלות בדימויים כגון, חלקי מפות, סדקים, בולענים, פרחים וקוצים, כסמנים של שיוך ומיפוי של זהות מקומית ותרבותית.