יריעות של פיגומים מתעופפות ברוח
מזכירות כביסה ממקום אחר.
כביסה צבעונית מעורבבת בריחות עיר,
וברקע טרנזיסטור צרוד,
צועק.
למי הוא צועק?
כל הרחוב התעלף כבר מחום,
החום של שם
בשמש הצולה
ברוח המאדה
בטעם המלוח.
חול וחול וחול וכחול,
וכל כך יבש בפה,
אפילו בעיניים אין יותר מים.
מקל כביסה מתנדנד על החבל,
והיא חושבת
לבן
לבן
לבן.